18.1.2015

שנת 2014 היא השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות

NASA GISS ו-NOAA פרסמו את הסיכום השנתי והצטרפו ליפאנים בקביעה ששנת 2014 היא השנה החמה ביותר מאז תחילת המדידות. מעלה שלמה מעל ממוצע המאה ה- 20 לפי NOAA.
הדבר משמעותי ביחוד לאור העובדה שמדובר בשנה מאוזנת מבחינת מחזור האלניניו - לה-ניניה או ENSO בשמו המדעי. שנת אלניניו מחממת את העולם כמו במיקרה של 1998 שהיתה זמן רב השנה החמה ביותר בעולם. (כבר חודשים מדברים על אל ניניו קטלני שעתיד להגיע אבל בינתיים הוא לא כאן. כאשר יגיע אל ניו משמעותי נזכה כמובן לשיא חדש של טמפרטורה עולמית)
הסבר על האלניניו-ENSO
חישוב קצר של השפעת ה-ENSO 


הטמפרטורה העולמית לעומת הממוצע של 1951-1980 אדום וכתום שנות אלניניו. אפור שנים נטרליות
 מקור GISS


מבחינת ארועי אקלים לא קרה משהוא מאוד דרמטי כמובן נשברו שיאים כמו השנה הכי חמה באירופה ובאלסקה.

ארועי מזג אויר חשובים בשנת 2014 מקור NOAA



עשר השנים החמות ביותר מאז תחילת המדידות ארעו מאז 2003 NOAA. בנוסף לא נרשמו בעשורים האחרונים שיאי שנים קרות. הסיכוי שזה מקרי הוא קלוש ביותר  כפי שמראה הסירטון של Climate Central

;

מקורות:

הלוויתן עוד כאן 23 דצמ', 2014 אור-לי ברלב

הלוויתן עוד כאן

אלה ימים של בשורות טובות לאזרחים שמייחלים לשינוי. הרגלוטורים בישראל החלו לגדל אומץ ולצאת כנגד הטייקונים, וספציפית כנגד ברוני הגז הדורסניים: הממונה על ההגבלים העסקיים, דיויד גילה, הודיע כי מונופול הגז של תשובה בדרך לפירוק. ההודעה המדהימה הזו מצטרפת למכתב אזהרה חמור ויוצא דופן שהוציא לפני כשבוע, המשנה ליועץ המשפטי לממשלה, אבי ליכט, לפיו קיומו של המונופול מסכן את המשק הישראלי ואת הדמוקרטיה. גם רשות החשמל הזהירה בדוח חריג על גזל של 100 מיליארד שקל מהציבור שנובע מקיומו של המונופול.   
הבשורה על פירוק המונופול של תשובה היא בגדר רעידת אדמה כלכלית, חברתית ואזרחית.
במובן הכלכלי, פירוק המונופול (בשילוב כלים רגולטורים נוספים) יכול להחזיר לכיס של אזרחי ישראל 50-100  מיליארד שקל שהיו נפרשים על פני שנים באמצעות תעריפי חשמל מופקעים. (זה מצטרף ל- 100 מיליארד ש"ח נוספים שהחזיר המאבק נגד יצוא הגז לאזרחים). במובן הכלכלי, פירוק המונופול גם פותח פתח אמיתי להורדה משמעותית של יוקר המחייה, שכן הייצור הישראלי נשען על עלויות חשמל ומים מופקעות, תודות לתשובה והמונופול.
במובן החברתי, מדובר ברעידת אדמה שמשנה את יחסי הכוחות במשק. הדיל הזה שבו הטייקון לוחש על אוזנו של השלטון מה יהיה כאן, ואז זה קורה בדיוק כפי שנלחש - הדיל זה מקבל היום מעצור מברזל: גם לציבור יש מה לומר. כוחו של השחקן שנקרא הציבור במגרש הכלכלי-פוליטי, גדל היום בהחלטה אחת של הממונה.
במובן האזרחי, מדובר במסר מעורר תקווה ומפיח חיים ברוח ההתנגדות האזרחית לעושק הכלכלי שיש כאן: אנחנו האזרחים לומדים היום ש(שוב) לחץ ציבורי עובד! תראו איך קבוצה של כמה מאות אנשים, בצירוף קומץ ארגונים חברתיים, קומץ פוליטיקאים וקומץ עיתונאים הצליחה לייצר מצב שבו המונופול שנראה היה בלתי שביר - בדרך לפירוק. מעטים וקטנים מול רבים וחזקים. נס חנוכה.
אבל בדקה שאחרי השמחה על ההתפתחויות הדרמטיות הללו, כדאי רגע לשוב לאחור ולבחון מה קרה כאן בכלל. הגז הטבעי שהתגלה לחופי מדינת ישראל הוא אמצעי אנרגיה זול יותר, ונקי יותר, שיכול להחזיק את מדינת ישראל בעצמאות אנרגטית למשך עשרות שנים קדימה, ולאפשר חשמל זול, תחבורה זולה ותעשייה ישראלית משגשגת. אז איך קרה שצמח כאן מונופול? איך הגענו למצב שבו קבוצה אחת (תשובה ונובל אנרג'י) חולשת על 90 אחוזים משוק האנרגיה של מדינה אחת שלמה? ואילו עוד מחדלים היו כאן בדרך?
אז הנה רשימה (לא מלאה) של חטאי המדינה בהתנהלות משק הגז. היא לא קצרה, והיא יכולה לשמש כנקודת התחלה למי שחושקת נפשו בוועדת חקירה.
1. מתנות ליזמים! הזכיינים קיבלו את רשיונות החיפוש ללא מכרז וחינם או במחיר אפסי.
2. ועוד מתנות: דלק של תשובה ונובל אנרג'י קיבלו כמות כפולה מהמותר של זכיונות - פי 2 יותר ממה שמתיר החוק; זאת ועוד: בשלב שלפני התגליות הגדולות כמעט כל מפת החיפושים במים הכלכליים של ישראל היתה בידי תשובה ונובל. יופי של תחרות.
3. המאגר קרס, הציבור ישלם. מאגר ים טטיס קרס ב-2012 (כנראה בשל שאיבה מוגברת), ולמשק נגרם נזק של כ-12 מיליארד שקלים עקב ייבוא לא צפוי של סולר. דו"ח של משרד האנרגיה לבדיקת הסיבה לקריסה נגנז.
4. ומי עוזר לתשובה? רונית קן, הממונה על ההגבלים העסקיים לשעבר, מעלימה עין מכניסת תשובה ונובל אנרג'י למאגר הגז לוויתן, ומאפשרת את לידתו ברגע של המונופול. (קן היא דירקטורית כיום בתעשיית הגז).
5. מחדל ייצוא הגז. במקום לדאוג לעצמאות אנרגטית לעשרות שנים קדימה, במקום לדאוג להפחתה של יוקר המחייה, במקום לדאוג לבריאות הציבור על ידי שימוש באנרגיה פחות מזהמת - ממשלת ישראל (ובפרט: בנימין נתניהו, יאיר לפיד, וסילבן שלום) החליטה על ייצוא גז מסיבי של 40 אחוזים, שמשרת רק את ברוני הגז. לא אותנו. אמנם במאבק אזרחי שהחל ב-2013 הצלחנו לצמצם את הייצוא, אך לא די.
חשוב לציין שיש שני מחקרים ממשלתיים שאנחנו יודעים עליהם, שטענו שייצוא הגז אינו כדאי כלכלית לישראל. האחד: של מיכאל שראל, אז הכלכלן הראשי באוצר. הדו"ח הזה נגנז. לאחרונה התברר שיש מודל כלכלי נוסף (שלא פורסם) של בנק ישראל אשר גם הוא מצביע על חוסר כדאיות כלכלית למדינה בייצוא הגז. סיפר על כך נציג של בנק ישראל בכנס בנושא.
ובזמן שדוחות נגנזים או לא מפורסמים לציבור, עד היום הממשלה לא פרסמה שום מסמך רשמי אחר עם ניתוח כלכלי מסודר לשאלה: כמה ירוויח המשק מייצוא הגז? כמה יעלה ייבוא של דלק חלופי לאותו גז?  סגן שר האוצר מיקי לוי התחייב לספק כזה הסבר במליאת הכנסת ביוני 2013. אנחנו עדיין מחכים.
6. אין מיסוי כמו שצריך על הייצוא. נושא המיסוי על הייצוא מעולם לא הוסדר (למרות החלטת ממשלה בנושא מיוני 2013). כעת מסתמן כי ישראל תגבה משותפיות הגז מס נמוך ממה שהובטח. זה אומר שכל התמלוגים המהוללים שנתניהו ולפיד מתגאים בהם - יהיו נמוכים יותר. המס יהיה כנראה במחיר מינימלי כאילו הגז נמכר בארץ, למרות שברוני הגז יוכלו ליהנות מרווחים עודפים ללא מיסוי באמצעות תכנוני מס דרך חברות בנות.
7. למה עד כה לא הוחל פיקוח על מונופול הגז של תשובה? כולם יודעים ומודים שיש פה מונופול, כולם יודעים שאין תחרות. מדוע כבר כעת אין פיקוח על המחירים עד אשר תהיה תחרות או מוצא אחר? רק כדי לסבר את האוזן: מחירי המונופול המופקעים מעניקים לתשובה על מגש נדיב תשואה של 23 אחוזים - פי שניים מהתשואה הממוצעת בעולם.
8. ומי עוד עזר לתשובה? משרד האנרגיה השהה במשך שנתיים את ההכרזה על מאגר לוויתן כ"תגלית". המשמעות של הצעד הזה היא פשוטה: בכך איפשרה המדינה לתשובה וחבריו לעכב את פיתוח מאגר לוויתן. כל עוד המאגר לא מפותח, תשובה משתמש בו כקלף מיקוח בכל מחלוקת עם המדינה בנוגע לגז. וכך המדינה יורה לעצמה ברגל ופוגעת בכלים החוקיים שיש לה כדי להתמודד עם מונופולים.
9. במקרה של תקלה - למי מגיע קודם ליהנות מהגז? שטר החזקה שניתן בתחילת השנה לשותפויות הגז במאגר לוויתן כולל סעיפים המנוגדים לחוק. כן. לפי שטר החזקה יש קדימות לחוזי ייצוא על פני שימוש מקומי בגז, במקרה של תקלה או חבלה ובעיות בהפקה.
מבינים? חוזי הייצוא לחו"ל קודמים לחוזה הבסיסי הקיים בחוק מול אזרחי ישראל: קודם גז לתושבי ישראל - אח"כ למצרים, ירדן, טורקיה ושאר חוזי ייצוא.
10. במקרה של תקלה חמורה (בנוסח דליפת הנפט האחרונה) - איזה תקנות חלות על אסדות הגז שנמצאות במים הכלכליים של ישראל? חברות הגז טוענות שחלקים מהחוק הישראלי לא חלים שם. היועץ המשפטי לממשלה טוען דווקא שכן. מי צודק? בג"ץ לא רצה לדון על הנושא, למרות עתירה בנושא של העמותה לכלכלה בת קיימא.
11. מדוע עד היום לא חוברו מאות ואלפי מפעלי תעשייה לתשתית הגז? אחר כך אגב, קל ליזמים לומר שיש ביקושים נמוכים ולכן עדיף לייצא. פלא שיש ביקושים נמוכים אם מפעלים לא מחוברים לגז?
12. אין תוכנית למשק האנרגיה לטווח ארוך. תוכנית האב אמורה היתה כבר להתפרסם - אבל יוק. מדינה בלי תוכנית, בלי תכנון. ככה צריך.
13. הדלת המסתובבת: שורה של פקידי ממשל עברו לעבוד אצל תשובה ועברו לשרת את האינטרסים שלו - החיים דבש.
14. לא אושרה התוכנית של משרד הסביבה להתמודדות עם זיהום בים במקרה של דליפה.
15. אין קידום מעבר תחבורה לגז (והקטנת זיהום האוויר שאנחנו נושמים).
16. למרות שהיזמים איימו בבג"ץ שמאגר לוויתן לא יפותח אם לא יאושר ייצוא - הייצוא אושר ולוויתן לא פותח עד היום. ומה עשתה המדינה בגין שקרי המשקיעים? יוק.
17. התנהלות הממשלה בנושא הגז רובה ככולה נעשית במחשכים. ההחלטה על ייצוא הגז לא עברה לכנסת לדיון פומבי בעניין. את הפרוטוקולים של ועדת צמח פרסמה הממשלה רק לאחר לחץ ציבורי. דוחות נגנזים ולא מפורסמים. מה יש להם להסתיר?
עד כאן רשימה לא שלמה של הכאוס, הרשלנות, המחדל והפשיעה הכלכלית בתחום הגז.
באופן כללי אפשר לומר שעד החלטת הממונה לפרק את המונופול של תשובה, התנהלות הממשלה והפקידות מצביעה על דפוס ברור של סחיטה של החברות את הממשלה. פשוט סחיטה. זה הרגע להזכיר ששרים וחברי כנסת העידו על לחצים אדירים ואיומים לחיסולים פוליטיים שהופעלו עליהם מצד חברות הגז.
אך במקביל לסחיטת החברות, הממשלה עד היום סיפקה להן עוד ועוד תמריצים וסוכריות, וויתרה על סמכויות שבידה. כאמור, כל זאת - עד החלטה גילה.
והנה עוד נקודה מהותית שחומקת בדיון על הגז. כי מעבר לדיון על המספרים, יש לפנינו בהחלטת גילה, עדות למבחן בוזגלו הקפיטליסטי. הממונה בעצם אומר: אני לא מוכן יותר לכופף את החוק למענך. החוק שווה לכולם. בזמן הזה, תשובה רץ ממיקרופון למיקרופון כדי לספר לכולם שבעקבות החלטת הממונה לפרק את המונופול, הוא בכלל נהפך לקורבן!
חשוב לומר, זה ראוי והוגן שיזם יכסה את השקעותיו וירוויח מהן רווח יפה. זה המשחק וכלליו מקובלים על כולנו. אבל להרוויח כמה? ועל חשבון מי? שמישהו יסביר לנו איך אדם שמרוויח מיליארדי שקלים ומצפה שיכופפו את החוק למענו שוב ושוב, איך אדם כזה מעז לקרוא לעצמו קורבן?
זה הרגע לחזק את הרגולטורים שלנו שקמים להגן עלינו תוך סיכון בעימות חזיתי עם חברות הגז הכוחניות שמזמן הורידו את הכפפות. הלחצים המופעלים היום על גילה ועל ליכט הם אדירים. אנחנו חייבים לחזק אותם. הם חומת המגן שלנו מפני המשך השוד. הם חומת המגן, ואזרחי ישראל הם המצפן הבועט שלא מוכן יותר להיכנע לפני השודדים.
אינף איז אינף.
*
תודה לחברי פעילי מאבק הגז שסייעו לי בכתיבת המאמר הזה: אנשי העמותה לכלכלה בת קיימא, מגמה ירוקה וכלל החברים המופלאים במאבק הגז.


7.1.2015

Anomalies of Global Temperature JMA (1891 - 2014, preliminary) סיכום ראשון של המפרטורה העולמית לשנת 2014 החמה מאז תחילת המדידות


שנת 2014 היתה השנה החמה בהיסטוריה לפי הסוכנות המטאורולוגית היפנית.
אמנם לא המספר הסופי אבל בכל זאת סיכום ראשון של הטמפ׳ בשנת 2014
״הטמפרטורה הממוצעת השנתית (של האויר ליד הקרקע ושל טמפרטורת פני הים SST) של 2014 היתה 0.27°C מעל הממוצע של 1981-2010 ו-0.63°C מעל הממוצע של המאה ה-20. לאורך זמן טמפרטורת שטח כדור הארץ עלתה בסביבות  0.70°C למאה שנים.

 השנים החמות ביותר 
  1.  2014 עם 0.27°C+ 
  2. 1998(+0.22°C),
  3. 2013,2010(+0.20°C)
  4. 2005(+0.17°C)
״
יש הבדלים בין החישובים של הקבוצות השונות בגלל שבחלקים רבים של כדור הארץ אין מדידות ותחנות מסוימות שינו את תנאיהן לאורך השנים בגל בניה סמוכה, גדילת עצים ועוד.. כל קבוצה מיתמודדת עם הבעיות בדרך קצת שונה ולכן התוצאות שונות במיקצת (ללויינים כידוע יש את הבעיות שלהם והמדידות שלהם החלו רק לאחרונה)
לכן יתכן שהחישוב של CRU או GISS לא יתן ל-2014 את המקום הראשון אבל בהתחשב בהשפעה הרבה של תופעת האלניניו או ENSO ובכך ש-2014 היתה דיי נטרלית אין ספק שנחווה שנים חמות יותר בעתיד הקרוב. 

הטמפרטורה העולמית בין השנים 1981-2014 עיגולים אפורים שנים קו כחול ממוצע רץ של 5 שנים.
מקור הסוכנות המטאורולוגית היפנית


Annual Anomalies of Global Average Surface Temperature (1891 - 2014, preliminary value)

The annual anomaly of the global average surface temperature in 2014 (i.e. the average of the near-surface air temperature over land and the SST) was +0.27°C above the 1981-2010 average (+0.63°C above the 20th century average), and was the warmest since 1891. On a longer time scale, global average surface temperatures have risen at a rate of about 0.70°C per century.

Five Warmest Years (Anomalies)

1st. 2014(+0.27°C), 2nd. 1998(+0.22°C), 3rd. 2013,2010(+0.20°C), 5th. 2005(+0.17°C)

Link

ג
 השוואה בין 1998 ל-2014 של אנומליית הטמפרטורות על פני הכדור שנת 1998 נחשבה בזמנה לשנה החמה ביותר והתרחשה בזמן של אל ניניו חזק. אפשר לראות אזורים ריקים שחסריפ בהם נתונים. 

4.1.2015

לפני סיכום 2014 בדרך לאחת השנים החמות בהיסטוריה לפי NOAA

בזמן שאנו מחכים לסיכומי הטמפרטורה השנתית של 2014  אפשר לעיין באתר של NOAA ולראות את הסיכום עד נובמבר.
ינואר עד נובמבר התקופה החמה ביותר לתקופה מאז תחילת המדידות. למרות שאים לוקחים בחשבון את שגיאת המדידה יש חפיפה בין 2014 לשנת 2005.
  בנוסף מופעים בדוח עוד כל מיניי שיאיי חום מקומיים אוסטריה אוסטליה ...
בהקשר קרוב יותר מוזכר מדיקן שהוא דמויי הוריקן בים התיכון בשם  Qendresa  בתחילת נובמבר.

NOAA קישור לדוח

26.10.2014

Lockheed Martin: Compact Fusion לוקהיד מטילה פצצת מימן האם יפתרו בעיות האנרגיה של המין האנושי

צילום דף הבית של לוקהיד מרטין 


תהליך ביקוע האטומים של אורניום U-235 ופלוטוניום מאפשר ליצר הרבה אנרגיה ופצצות אטומית.
בכול מקרה מקבלות כמויות של חומרים רדיו אקטיביים בפצצה  מדובר על נשורת רדיו אקטיבית וכור מדובר על פסולת רדיו אקטיבית. הקשר בין יכולת ליצור פצצה גרעינית לשימוש בכור גרעיני הדוק ביותר, למעשה אחת הסיבות לבחירה ביצור חשמל באמצעות אורניום 235 היא היכולת הנלוות ליצור פצצות גרעין דבר שהיה פופולרי בימיי המילחמה הקרה כאשר הטכנולוגיה הגרעינית התפתחה. בכל מקרה כמויות האורניום בעולם מוגבלות. אמנם בצריכה הנוכחית יש מספיק ליותר ממאה שנים [1] אבל אם ננסה להגדיל משמעותית את חלקה של האנרגיה הגרעינית מסביבות ה-5% כיום אפילו ל-15% נגיע מהר מאוד לסוף הדרך.  ישנה אפשרות למחזר דלק גרעיני ולשפר את המצב אבל להשתית את משק האנרגיה על אורניום תהיה בעיה. 
דרך אחת לפתרון המצב היא שימוש בתוריום. 
התוריום הרבה יותר נפוץ מהאורניום בכלל ומהאורניום הבקיע שמהווה פחות מאחוז מהאורניום בפרט. הפסולת הרדיואקטיבית מועטה יותר ואורך החיים שלה קטן עד כדי כך שתוך מאה שנים הרודיואקטיביות יורדת. היתרון הגדול של התוריום הוא שהוא אינו בקיע. כדי לבקע את התוריום 232 צריך לצרף אליו ניטרון ואז הוא הופך לאורניום 233 בקיע. האורניום מיתבקע ונוצרת אנרגיה ועוד פרוטנים שמיצרים מתוריום אורניום 233. 
הכורים יותר מסובכים אבל לפחות במקרה של תוריום מומס במלח נוזלי אינם מסוגלים להגיע להתכה עצמית כמו בפוקושימה (החומר מראש במצב נוזלי) ובכלל הקשר בין תוריום לפצצות גרעיניות הרבה יותר חלש האורניום 233 רדיואקטיבי יותר ופצצות העשויות מימנו עלולות להתפוצץ לבד או להרוס את מנגנון ההפעלה האורניום ועוד תוצר של הראקציה רדיואקטיבים במדה כזאת שמסוכן וקשה מאוד לטפל בהם. כמובן עדיין יש פסולת רדיואקטיביות  והבעיה העיקרית שלמרות שכור נסיוני כזה פעל בעבר בהצלחה בארה״ב כיום אין כורים פעילים כאלו כך שמדובר בטכנולוגיה השקעה במחקר ופיתוח.

לאחר פצצת האטום פותחה פצצת המימן שבה מחברים אטומים של מימן ליצירת הליום. הדבר דומה לתהליך שמתרחש בשמש. כדיי להקל על תהליך משתמשים בדרך כלל בשני איזוטופים של מימן דאוטריום וטריטיום כל מה שנישאר זה לדחוס ולחמם את התערובת למאה מיליוניי מעלות ותהליך ההיתוך הגרעיני יוצר פיצוץ אדיר.[2]

כמובן הרעיון להשתמש במים שמצויים באוקינוסים כמקור אנרגיה קסם לרבים
למעשה כאשר משתמשים בדאוטריום וטריטיום האוקינוסים מכילים דאוטריום די והותר אבל טריטיום שהוא רדיואקטיבי נדיר ולכן מפיקים אותו מליתיום (ע״י נויטרונים) שכנראה אמור להספיק ליותר ממאה שנים כולל השימוש ברכבים חשמלים שיכולים ליצרוך כמות נדיבה שלו (40 ק״ג בטסלה).

טענה אחת  לאפשרות לשימוש בהיתוך היא טענת ההיתוך הקר. קר משום שהוא מתרחש בטמפרטור קרובה לטמפ החדר. למרות שהנושא מגיע מידיי פעם לעיתונות עדיין לא הוכח שהדבר בכלל אפשרי.

אם נחזור לפיזיקה המוכרת הבעיה היא איך ליצור ולשמור על המימן בחום של לפחות 100 מיליון מעלות. המימן בתנאים האלו מצוי במצב צבירה רביעי (לא גז) הקרוי פלזמה שבו האלקטרונים ניתקים מהגרעינים. אין אף חומר בעולם שיכול לעמוד בתנאים כאלו אבל מכוון שלכל החלקיקים יש מטען חשמלי ניתן לשמור על ענן כזה באמצעות שדות מגנטיים וחשמליים. הבקבוק הפופולרי ביותר למשימה נקרא טוקמק והוא בצורה של כעך (ביגלה). כאשר האלקטרו מגנטים מסביב מקוררים כדי לעשותם על מוליכים. ישנם כמה טוקמקים בעולם אבל באף אחד מהם לא הצליחו להפיק את כמות האנרגיה שהושקעה בפלזמה. המתקן שאמור להוביל את הטכנולוגיה לשלב הבא נבנה בצרפת וקרוי iter מדובר במיתקן שיחמם את המימן ל-150 מיליון מעלות. הטוקמק של ה-iter כולל המגנטים והאזור המקורר בגובה של 29.3מ׳ והרוחב 28.6מ׳ וכל זה מוקף בשיכבה עבה של בטון. [3] כמות המימן בליבה שתהיה בווקום תהיה פחות מגרם. מערך הקירור לחום המופק ולמערכות העזר בנוי לתפוקת חום מקסימלית של יותר מ-1100 MW  שזה בערך 40% מכושר היצור של תחנת הכוח בחדרה אורות רבין.
הפרויקט עולה כמובן הרבה כסף ולכן התאגדו מספר מדינות לבניתו האיחוד הארופי, ארצות הברית, רוסיה, סין, יפןת קוראה והודו. אבן הפינה הונחה בנובמבר 2010 ועד היום גמרו לצקת את היסודות. כך שבהשוואה לרכבת התחתי של תל אביב הפרויקט מתקדם בקצב מהיר. אבל עד שהווא יופעל יעברו הרבה מים בנהר הקרוב.


הטוקמק של ה-iter שימו לב לאיש בצד ימין למטה

הטומקים הם לא ההשחקנים היחידים המתקן הראשון שהצליח להפיק יותר אנרגיה מהאנרגיה שהושקעה בדלק היה המתקן ההצתה הלאומי  The National Ignition Facility - NIF שבו הצבר החזק ביותר של ליזרים בעולם  מרוכז בקפסולת דלק זעירה. בגודל מילימטרי.
תא המטרה של NIF שמונף למקומו ע״י מנוף שנבנה במקום מקור: NIF
תרשים של NIF תא המטרה נמצא באמצע הצד הימני
יש כיום כמה סטרטאפים שמנסים לפצח את הבעיה בדרכים אחרות אבל אף אחד מהם לא מחזיק פרוטו טייפ או משהו שעובד. [4] [5]

וכאן נכנסת לתמונה לוקהיד מרטין יצרנית מטוסים טילים לווינים... בין המוצרים המפורסמים

 U-2 ו- SR-71 Blackbird  מטוסי הריגול
C-5 גלקסי  מטוס התובלה הגדול ביותר של צבא ארה״ב ו- C-130 הרקולס  (קרנף)
‏F-16 פייטינג פלקון  
F-117 נייטהוק  מטוס הקרב החמקן הראשון וה-F-35 לייטנינג II  שעתיד להגיע לישראל
גם אגף הטילים מרשים וכול מגוון של טילים בין יבשתיים וטילים שימשו לשיגור אסטרונאוטים ולווינים.

הפצצה האחרונה של לוקהיד מרטין הישר ממפעלי הבואש Skunk Works ״אנחנו מתקוונים ליצר מתקן היתוך גרעיני פועל בתוך 10 שנים."  המתקן יהיה בגודל של מכולה ויוכל לספק אנרגיה למטוסים אוניות ובשלב השני יחבור לטורבינות גז קיימות ויפיק חשמל. בקיצור נפתרו בעיות האנרגיה ואולי גם חלק ניכר מבעיות שינוי האקלים של העולם. [6]
הטריק של לוקהיד שילוב כמה סוגים של בקבוקים מגנטיים כדיי ליצור מתקן קומפקטי שקל ליצרו וכך תוך זמן קצר ניתן ליצר ולבדוק מספר רב יחסית של אבות טיפוס ולהתקדם במהירות.  



האומנם? המתקן של לוקהיד אינו דורש הוכחת תהליך שלא ידוע אם הוא קיים אבל עדיין ההצהרה מעוררת תמיהות בעולם המדעי. הדבר היחיד שכנראה ודאי  הוא שלוקהיד הצליחה ליצור בקבוק קופקטי לפלזמה שעובד. נשארות עדיין שאלות כמו האם הבקבוק אטום ועמיד בקרינת הנויטרונים שנפלטים בתהליך. 

מכוון שפורסם מעט מאוד מדענים זהירים בתגובה. אבל יש כמות גדולה של סקפטיות למשל איאן הטצ׳ינסון ממחקר ההיתוך ב-MIT ״ בהתבסס על זה (המידע שפורסם) מה שאני יכול לאמר זה שהם לא שמים לב לפיזיקה הבסיסית של אנרגיית היתוך מוכלת. ולכן אני סקפטי ביותר לאפשרות שיש להם משהוא מעניין להציע״ ״ זה נראה ספקולציה טהורה כאילו משהוא משרבט משהוא ואומר שהם יטוסו למאדים עם זה״
מדענים אחרים יותר בקרותיים פחות אבל מחכים להוכחה שיש משהוא שמסוגל לעבוד. [8,9,10]
 מהעובדה שלוקהיד בקשו כמה פטנטים בתחום נראה שהם מאמינים שיש להם משהוא רציני. נקווה שהם צודקים אבל כנראה שיקח קצת זמן שהתמונה תתבהר.
בכול מקרה גם אם הכל ילך לפי הציפיות של לוקהיד יקח זמן רב עד שהטכנולוגיה תנגוס פלח משמעותי בצריכת האנרגיה האנושית ולכן עדיין צריך להשתמש בדרכים קיימות להפחתת הפליטות ולא להסתמך על טכנולוגיה עתידית ליצירת אנרגיה או הנדסת אקלים.
מתקן ההיתוך של לוקהיד עם מוביל הפרויקט Tom McGuire
צלם  Eric Schulzinger/Lockheed Martin


[1] World Energy Resources 2013 Survey: World Energy Council

Thorium-based nuclear power - Wikipedia, the free encyclopaedia



 וגם [7]

Lockheed Martin - Wikipedia, the free encyclopaedia

[6] Compact Fusion · Lockheed Martin

[7] Lockheed Martin’s Claims on Fusion Energy Meet with Skepticism | MIT Technology Review

[8]  Lockheed looks for partners on its proposed fusion reactor | Science/AAAS | News

[9] Lockheed Martin's fusion goals meet scepticism : Nature News & Comment

[10] Experts Skeptical Of Lockheed Martin's 'Nuclear Fusion Breakthrough'

17.8.2014

Romanian Bark Beatls חיפושיות קליפה רומניות

טיול לרומניה הרים יערות אבל העצים נראים עצובים
הסיבה אולי חיפושיות קליפה בדומה לחיפושית האורן ההררית שהורסת אלפיי קמ"ר של יערות בארה"ב וקנדה
בתמונה הראשונה רואים עצים שמחים ובריאים
לאחר מכן עצים עצובים עם שרף נוטף מנגנון הגנה של העצים נגן החיפושיות 
הקשר לאקלים
 חרקים מתים בקור וכך חורף קר ומושלג מקטין משמעותית את אוכלוסיית החיפושיות. לעומת זאת חרקים מתפתחים מהר יותר בחום ואז החיפושיות יכלות להשלים 2 דורות או מחזוריי חיים בשנה במקום אחד. בנוסףכאשר יש בצורת כמו בשנה שעברה ברומניה העצים מיובשים ואינם יכולים ליצור הרבה שרף כדיי להדוף התקפות של חיפושיות. כך ששינויי האקלים מהווה   double wahmmy  עבור העצים בעצם   triple wahmmy וזה בלי לדבר על שריפות יער ושאר צרות נוספות

 

11.4.2014

2014 חודשיים עד שלושה בממוצע של 400ppm פחמן דו חמצני שנת 2016 תהיה השנה הראשונה של ממוצע מעל 400ppm

Up-to-date weekly average CO2 at Mauna Loa

Week beginning on March 30, 2014:     400.55 ppm 
Weekly value from 1 year ago:     398.17 ppm 
Weekly value from 10 years ago:     379.67 ppm 
Last updated: April 10, 2014

בעברית (ppm = חלקים למיליון )
ממוצע CO2 שבועי מעודכן הר מאונה לואה הוואי
השבוע שהתחיל ב-30 למרץ 2014: 400.55ppm
הערך השבועי מלפני שנה:   398.17ppm
הערך השבועי מלפני עשר שנים:  379.67ppm

Recent Monthly Average Mauna Loa CO2

March 2014:     399.65 ppm 
March 2013:     397.31 ppm 
Last updated: April 8, 2014

מרץ 2014: 399.65
מרץ 2013: 397.31

מבט מהיר בגרפים מראה שהחודש עם הממוצע הגבוה ביותר הוא מאי לכן ניתן להניח שהממוצע של אפריל ומאי יהיה מעל 400. יוני אולי לפעמים יותר מאפריל ולפעמים פחות .




המשך המגמה מראה שבמידה רבה של ביטחון ניתן לאמר  שהממוצע של שנת 2016 יהיה מעל 400 והיא תהיה השנה הראשונה של העידן שבו רכוז ה-CO2 יהיה מעל 400ppm .